כריכה
דפים	352
הוצאה לאור	ëðøú æîåøä-áéúï
שנת הוצאה	2017
	בסוף חודש מרץ 2014 הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב מי שהיה ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט. הוא נמצא אשם בלקיחת שוחד. בתיקים אחרים הורשע במרמה ובהפרת אמונים. הוא נשלח לכלא. למדנו כי לצערנו ייתכן כי בראש המדינה יעמוד פושע, כי לא היו בידינו באותה עת כלים שימנעו שמאדם כזה להגיע לכס השלטון. אך האם יש בידינו למנוע גם משהו חמור מזה? לא רק פשיעה אישית של הניצב אצל הגה השלטון, אלא השתלטות של פשע מאורגן על המדינה באמצעות נושאי משרה בכירים, שרים, שומרי סף, ראשי מערכות, אולי אף ראש ממשלה? האם יש במערכות הדמוקרטיות, במנגנוני ביקורת התקשורת, המשפט – די מערכות אתראה ויירוט של תופעות כאלה והדברתן בעוד מועד, בטרם הגיעו לשליטה מוחלטת? העלילות בספר הן פרי דמיונו של המחבר ואין לייחס את סיפור העלילות שנפרשות בספר לדמויות ולמעשים שהיו. פרשת אולמרט היתה נקודת המוצא לכתיבת ספר זה. אך כאן מסתיימת המציאות ומתחיל הדמיון. גיבור הספר, יפתח ברקאי, איננו אהוד אולמרט ורינה כהן אינה שולה זקן, וכן כל שאר הדמויות המופיעות בספר. הדמויות שפעלו בזירה הפוליטית בישראל בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת אינן אלה המופיעות בספר, גם אם מעשיהן ודבריהן עלולים להזכיר אותן. הדמויות בספר הן בדיוניות לחלוטין. מעשיהן וגורלן שונים לחלוטין. הן פועלות במדינה דמיונית, וכולן לא היו ולא נבראו, ואך משל הן. כולן – אולי זולת אחת. זה ההזוי ביותר. זנון איש אוגנדה, שמעולם לא הוציא דבר אמת מפיו. וכל דבריו, גם בספר זה, הם שקר.