ñåôø	àáéøîä âåìï
äåöàä ìàåø	ä÷éáåõ äîàåçã
ëøéëä	øëä
ãôéí	200
ùðú äåöàä	2004
	גם בקריאה חמישית הוסיף הרומן הראשון של אבירמה גולן, העורבים, להפתיע בפרטיו ולעורר השתאות מול גודל ההישג. אין כאן קול חדש וגם לא קול בשל, אלא פשוט רומן ישראלי לעילא שמעפיל בבת אחת אל לב הקאנון. דומה שלמי שיקרא אותו יהיה קשה לחשוב על משפחות בארץ הזאת מבלי לשאול לעצמו, כמטאפורות, כמה מדמויותיו – דמויות חיות מאד, שלכל אחת מהן אינדיבידואליות משלה, ועם זאת הן מעוררות בתהייה על המשותף המניע אותן. העורבים מתמידים עם אותם בני זוג לאורך שנים, ואינן חורגים מגבולות הנחלה. אבל המטאפורה ההולמת ביותר את הספר תבוא דווקא ממי שמתגלה במפתיע כזר בקן: מן הביצה הערמומית שיבקע ממנה, בין הגוזלים של העורבים, הבן האסופי, שנה של הקוקייה. הוא ימהר להתרחק מן הקן בדרכו אל המרחק הבלתי נודע, אך יחוש את המשיכה הלא מוסברת לחזור לקן בשנה הבאה, כדי להעמיד בו את הדור הבא. אבל גם הפרנויה של העורבים מסביב לצאצאיהם שלהם, אם נשמטו מן הקן, היא מטאפורה הולמת. הלוא היא שתפיק, בסופו של דבר, את ה"קליק" המלכד את הספר. מנחם פרי.